מודלים תחבורתיים אסטרטגיים מאומתים מול ספירות תנועה אמיתיות — אבל ספירות עולות כסף, ואפשר למדוד רק חלק קטן מהרשת. הובלתי פיתוח מתודולוגיה שעונה על השאלות איפה וכמה באמצעות מדע רשתות, ויושמה על ארבעת המודלים המטרופוליניים של ישראל.
פותח באגף לתכנון מערכתי (מנהלת "אשד") במשרד התחבורה יחד עם מרקוס שניוק ועידו קליין, בשיתוף פרופ' שלמה בכור מהטכניון. הוצג כפוסטר בכנס ISTRC 2026.
“המדריכים אומרים 'ספרו 5–20% מהמקטעים'. אילו מקטעים? הם לא אומרים. בנינו אלגוריתם שכן — שקוף, ניתן לשחזור, לכל רשת.”
כל מודל תחבורה אסטרטגי — המודלים שמאחורי החלטות תשתית של מיליארדים — חייב להוכיח שהוא משחזר תנועה אמיתית. ההוכחה מגיעה מספירות תנועה במקטעי כביש נבחרים. אבל כל תחנת ספירה עולה כסף, וכל רשות מתמודדת עם אותה שאלה: איפה בדיוק למקם את הספירות? המדריכים הבינלאומיים נותנים רק טווחים כלליים. הפכנו את הניחוש הזה לאלגוריתם שמשלב תורת הדגימה הסטטיסטית עם מדע רשתות.
סינון הרשת: רק מקטעים שנושאים תנועת רכב פרטי נכללים, ורמפות ומקטעים קצרים מאוד (מתחת ל-200 מטר) לא נבחרים כנקודות ספירה. הכול נשאר בגרף — כדי שחישוב המרכזיות יישאר נאמן למציאות.
חישוב מרכזיות ביניים (Betweenness Centrality) לכל הרשת: המסלולים הקצרים ביותר בין כל המוצאים והיעדים מחושבים באלגוריתם דייקסטרה, וכל מקטע מקבל ציון לפי כמה מהמסלולים האלה עוברים דרכו. מרכזיות גבוהה פירושה שהמקטע הוא קורת תמך של הרשת.
כיוונון למטרופולין: המסלולים משוקללים לפי מרחק — אחרת הכול מתנקז לכבישים הבין-עירוניים, שבישראל כבר מנוטרים בספירות קבועות. שקלול לפי מרחק מבליט את המחברים העירוניים, כך שהדגימה מתמקדת בסוגי הכבישים המטרופוליניים (4–5).
דגימה אזור-אזור: בכל אזור תנועה נבחרים 20% (ניתן להגדרה) מהמקטעים המטרופוליניים בעלי המרכזיות הגבוהה ביותר — נתח שתואם את המומלץ בספרות המדעית.
התוצאה היא 'שלד מדידה' מאוזן מרחבית: כל אזור במטרופולין מכוסה, ובתוך כל אזור התקציב מגיע לכבישים המקושרים והחשובים ביותר.
המתודולוגיה יושמה על ארבעת המודלים האסטרטגיים המטרופוליניים של ישראל. בסך הכל נבחרו 755 נקודות ספירה מתוך 3,448 מקטעים מטרופוליניים כשירים — כ-22%, בערך החמישית המובילה בכל אזור תנועה. כל מפה מציגה את המקטעים שנבחרו זוהרים מעל אזורי התנועה של המודל, צבועים לפי ציון מרכזיות הביניים.
רחפו מעל מקטע זוהר כדי לראות איזה כביש זה ועד כמה הוא מרכזי ברשת.
1,526 מקטעים מטרופוליניים כשירים · 335 נבחרו (22%)
רחפו או הקישו על מקטע לפרטים · החליפו מטרופולין בכפתורים
דמיינו חישוב של המסלול הקצר ביותר בין כל זוג אזורים במטרופולין — מאות אלפי מסלולים, כל אחד מחושב באלגוריתם דייקסטרה. חלק ממקטעי הכביש מופיעים בנתח עצום מהמסלולים האלה: גשרים, מחלפים, מחברים מרכזיים. הנתח הזה הוא מרכזיות הביניים של המקטע — מוצג במפות כציון פשוט של 0–100%. עבור המדגם המטרופוליני המסלולים משוקללים לפי מרחק ולא לפי מהירות: שקלול לפי מהירות מנקז כל מסלול לכבישים הבין-עירוניים, שכבר מנוטרים בישראל בספירות קבועות, בעוד שקלול לפי מרחק חושף את הכבישים העירוניים שמחזיקים את המטרופולין.
רחפו מעל מקטע כדי לראות את הנתח שלו
צפו בזה חי: בכל רגע נדלק המסלול הקצר ביותר בין שני אזורים אקראיים. מקטע אחד נחצה שוב ושוב — הגשר בין שני חצאי הרשת. זו מרכזיות ביניים גבוהה.
הבחירה נעשית לפי אזורים: בכל אזור תנועה נבחרים 20% (ניתן להגדרה) מהמקטעים המטרופוליניים (סוגים 4–5) בעלי המרכזיות הגבוהה ביותר — נתח דגימה שתואם את הספרות המדעית. כך מובטח כיסוי מרחבי אמיתי: אף אזור לא נשאר בלי מדידה, ובכל אזור תקציב הספירות מגיע לכבישים המקושרים והחשובים ביותר.
לכל אזור: בחר את 20% המקטעים המובילים מסוגים 4–5, מדורגים לפי Cᵦ(e)כאן, Cᵦ(e) מציינת את מרכזיות הביניים של מקטע e — הנתח מתוך המסלולים הקצרים ביותר בין זוגות אזורים שעוברים דרכו, כפי שתואר לעיל. בגרסה המיושמת החישוב הזה חסום מרחק: לכל סוג כביש יש מרחק מקסימלי משלו (ניתן להגדרה) שמעבר לו מסלול קצר ביותר כבר לא נספר במרכזיות של המקטע, מחושב באמצעות אלגוריתם דייקסטרה עם משקלי קשתות המבוססים על מהירות הנסיעה הטיפוסית של אותו סוג כביש (גם היא ניתנת להגדרה).
המתודולוגיה הוצגה כפוסטר בכנס האגודה הישראלית לחקר התחבורה 2026. הפוסטר מציג את מסגרת הדגימה הכללית; הגרסה שיושמה בארבעת המטרופולינים מרחיבה אותה עם מרכזיות מבוססת מרחק ובחירה לפי אזורי תנועה, מכווננת לכבישים מטרופוליניים.
גולן בן דור, מרקוס שניוק, עידו קליין — משרד התחבורה · שלמה בכור — הטכניון
צפייה בפוסטר בגודל מלא
כל תחנת ספירה משמעה ציוד שטח, צוותים ותקציבי עיבוד. המתודולוגיה מבטיחה שכל אחת קונה כוח אימות מרבי: המדגם קריטי מבנית, מכסה כל אזור תנועה, ומתמקד בכבישים המטרופוליניים שאין להם ניטור קבוע — הכבישים הבין-עירוניים כבר נספרים. היא מחליפה את 'סופרים איפה שתמיד ספרנו' בהליך שקוף, ניתן להגנה וחוזר — שיושם על המודלים האסטרטגיים של כל ארבעת המטרופולינים בישראל.
רוצים מתודולוגיה כזו מאחורי החלטות התחבורה שלכם?